נשות ואנשים חינוך יקרים,
היום מציינים ברחבי העולם את יום זכויות האדם הבינלאומי, ואת אימוצה של "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" בעצרת הכללית של האו"ם בשנת 1948. היום קשה מאוד לדבר על זכויות אדם כאשר אנו במלחמה שהיא כשלעצמה פגיעה קשה בזכויות האדם שלנו ושל הצד השני. הטבח הנורא שביצע החמאס ב-7 לאוקטובר בעוטף עזה, חטיפות האזרחים ופינויים של מאות אלפים מבתיהם הם מהאירועים הקשים והמכוננים בתודעה הישראלית. המלחמה בעזה שפרצה בעקבות הטבח מובילה להרס עצום, להרג רב ולעקירה של מאות אלפי בני אדם ממקום מגוריהם וחיים בתנאי מחייה קשים ביותר. מבחינת תודעתנו והסיפור ההיסטורי של שני העמים אלו נקודות קצה.
הרגשות הקשים המציפים אותנו וההסתגרות הם חלק ממנגנון טבעי הפועל כדי לברוח מהמציאות האיומה. אכן, קשה מאוד להשתחרר. כל איש ואישה מרגישים כך. הדבר מצביע על כך שאנו נורמליים.
אבל יש משהו שמעבר לצרכים האישיים שלנו, אשר נוגע ישירות בתפקיד שבחרנו. וזו הבחירה שעשינו, לאורך שנים או רק לא מזמן - לקחת אחריות על חינוך אחרים. באותו רגע בחרנו בערכים מסוימים, בפעולה מסוימת. בחרנו להיות מעורבים ולחיות את חיינו בהתאם לקוד מסוים, והקוד הזה אומר לנו שאנו לא יכולים להיות אדישים. התחייבנו בטוב וברע להשפיע על המציאות בשטח החינוך.
זוהי חובה מוסרית ומקצועית, ולקחנו על עצמנו אותה חובה מתוך ידיעה, גלויה או סמויה, שאנו נהיה שם, בכל מקרה ובכל מצב. גם אם לפעמים אנו נכעס או יהיה קשה לנו להבין את התנהגות של אותם בני אדם. אנו נהיה שם, כי על כך התחייבנו, מתוך אתיקה מקצועית שמחייבת אותנו, ומתוך האמונה שהדריכה אותנו. בגלל כל הסיבות הללו, עלינו לצאת מהקונכייה שבנינו לעצמנו במצב המשברי ולחזור לשטח שלנו, כדי לבנות חוסן לתלמידים ולתלמידות שלנו. חוסן שבמקביל בונה גם לנו עצמנו חוסן ונותן משמעות לחיים שבחרנו לחיות.
הכרזת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי ההומניטרי
בימים קשים אלה חשוב ביתר שאת לזכור ולהזכיר את העקרונות עליהם מתבססת הכרזת זכויות האדם, כלקח אוניברסלי שנלמד מזוועות מלחמת העולם השנייה. זכויות האדם הן זכויות המוקנות על בסיס כללי ואוניברסלי ומבטאות תפיסה מוסרית שלפיה כל אדם באשר הוא אדם זכאי לזכויות יסוד. הזכויות אינן נובעות מן המדינה או מחוקיה, אלא ממקור בין-לאומי ועל-מדינתי.
שמירה על זכויות האדם חשובה בעת שלום וחיונית עוד יותר בעתות מלחמה, משום שבעת כזאת משתנות נורמות ההתנהגות המוכרות ואת מקומן תופסים נורמות ומנהגים חדשים. במצבי משבר אלה ניטלת מהאוכלוסייה האזרחית השליטה על המתרחש והיא חשופה לסכנה של הפרת זכויותיה באופן שרירותי וקיצוני. במלחמת העלום הראשונה 5% מקורבנות היו אזרחים, במלחמת העולם השנייה 50% מקורבנות המלחמה היו אזרחים, וכיום כ-90% מקורבנות המלחמה הם אזרחים.
משפט זכויות האדם וכללי המשפט הבינלאומי הומניטרי (דיני הלחימה) משולבים אלה באלה, וההבחנה ביניהם היא חשובה. הכנו עבורכם מצגת על זכויות אדם בעת מלחמה שתוכל לשמש אתכם כבסיס לדיון עם התלמידים והתלמידות שלכם.
בניית חוסן במצבי משבר
בניית חוסן היא מטרה חשובה מאוד במצבי משבר. היא מאפשרת לבני אדם להסתכל על המציאות הקשה בצורה מורכבת, מתוך ידיעה שלא הכל יהיה טוב לאחר ההפוגה, כי יש סיכוי שהדברים יחזרו על עצמם, בצורה קשה יותר או באותה מידה של נזק פיזי ונפשי.
ישנם כמה צעדים שעלינו לקחת בחשבון לבניית חוסן במצבי משבר. לקריאת המאמר המלא של ד"ר מרסלו מנחם וקסלר על תפקידו של החוסן בזמן מלחמה לחצו כאן.
בתקווה לימים טובים יותר,
צוות חינוך