חינוך לזכויות אדם כל השנה
בלוח זה מרוכזים ימים בינלאומיים שיכולים לשמש בסיס לפעילות חינוכית ולעודד שיח משמעותי על מצב זכויות האדם בישראל ובעולם.
ינואר
24.1 יום החינוך הבינלאומי
בדצמבר 2018 הכריזה עצרת האומות המאוחדות על ה-24 בינואר כ"יום החינוך הבינלאומי", לחגיגת תפקידו של החינוך בקידום שלום ופיתוח בר-קיימא. אימוץ ההחלטה, שנכתבה במשותף על ידי ניגריה ו-58 מדינות חברות נוספות, הוכיח את הרצון הפוליטי הבלתי מתפשר לתמוך בפעולות ובמאמצים להגשמת חינוך כולל, שוויוני ואיכותי לכולם. בכך, הקהילה הבינלאומית חזרה והדגישה כי לחינוך יש תפקיד מפתח בבניית חברות עמידות ובהשגת כל שאר יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא.
חינוך הוא זכות אדם
הזכות לחינוך מעוגנת בסעיף 26 של ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם. ההכרזה קוראת לחינוך יסודי חינם וחובה. האמנה בדבר זכויות הילד, שאומצה ב-1989, מרחיבה וקובעת שמדינות יהפכו את ההשכלה הגבוהה לנגישה לכל. חינוך הוא זכות אדם, טובת הציבור ואחריות ציבורית. חינוך הוא המפתח לפיתוח בר קיימא. ללא חינוך איכותי כולל ושוויוני והזדמנויות לכל החיים, מדינות לא יצליחו להשיג שוויון מגדרי ולשבור את מעגל העוני שמותיר מאחור מיליוני ילדים, נוער ומבוגרים.
27.1 יום השואה הבינלאומי
ב-27 בינואר 1945 שחררו כוחות הצבא האדום את מחנה ההשמדה, הריכוז והעבודה אושוויץ-בירקנאו. המחנה, שהיה אתר הרצח המרכזי של יהודי אירופה, נעשה לסמל מרכזי לשואה ולקורבנותיה. בנובמבר 2005 נקבע ה-27 בינואר כ"יום ההנצחה הבינלאומי לזכר קורבנות השואה". יום זה מאשר את מחויבותן של האומות המאוחדות להתמודד עם אנטישמיות, גזענות וצורות אחרות של חוסר סובלנות, שעלולות להוביל לאלימות ממוקדת קבוצה. בנוסף, הוא מעודד את המדינות החברות לפתח תוכניות חינוכיות להנחלת זיכרון השואה לדורות הבאים. יום השואה הבינלאומי מצוין בטקסים ובפעילויות במטה האומות המאוחדות בניו-יורק ובמשרדי האו"ם ברחבי העולם, ועל ידי ממשלות ומוסדות אזוריים ומקומיים, בבתי ספר ובאוניברסיטאות.
אחריות קולקטיבית
השואה השפיעה עמוקות על המדינות בהן בוצעו פשעי הנאצים, ונודעו לה השלכות והשלכות אוניברסליות במקומות רבים אחרים בעולם. המדינות החברות באו"ם חולקות אחריות קולקטיבית לטיפול בטראומה הנותרת, לשמירה על מדיניות זיכרון אפקטיבית, לטיפול באתרים היסטוריים ולקידום חינוך, תיעוד ומחקר, וזאת למעלה משבעה עשורים לאחר השואה ורצח העם. אחריות זו כרוכה, בין היתר, בחינוך באשר לסיבות, להשלכות ולדינמיקה של פשעים כאלה, כדי לחזק את חוסנם של צעירות וצעירים כנגד אידיאולוגיות של שנאה. כאשר פשעי רצח עם וזוועות ממשיכים להתרחש במספר אזורים בעולם, וכאשר אנו עדים לעלייה עולמית של אנטישמיות וגילויי שנאה, הדבר רלוונטי יותר מתמיד.
פברואר
20.2 היום העולמי לצדק חברתי
ב-בנובמבר 2007 הכריזה האסיפה הכללית של האו"ם כי ה-20 בפברואר יצוין מדי שנה כ"יום עולמי לצדק חברתי". צדק חברתי גורם לחברות ולכלכלות לתפקד טוב יותר ומפחית את העוני, את אי-השוויון ואת המתחים החברתיים. הוא ממלא תפקיד חשוב במימוש אפיקי פיתוח סוציו-אקונומיים, הכרחי להשגת שלום וביטחון בתוך ובין עמים, והוא המפתח להשגת יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא.
קואליציה גלובלית לצדק חברתי
רמות העוני ואי-השוויון בתוך ובין מדינות נמצאות במגמת עלייה בחלקים רבים של העולם. זאת, על רקע שינויים ושיבושים הולכים וגדלים בכלכלות הקשורים לגלובליזציה ולטכנולוגיה, לטרנספורמציות דמוגרפיות משמעותיות, זרמי ההגירה הגדולים ומצבי שבריריות ממושכים. המשברים הכלכליים והחברתיים של השנים האחרונות הוחרפו עוד יותר בעקבות השלכות מגיפת הקורונה, אסונות טבע עקב שינויי האקלים, מתחים גיאופוליטיים וסכסוכים מזוינים. מעבר לטרגדיות האנושיות הקשורות בהם והשפעתם על עולם העבודה, משברים אלה הדגישו את הקשרים ואת התלות ההדדית של כלכלות וחברות ברחבי העולם, והמחישו את הצורך המכריע בתגובה ופעולה מרוכזת ברמה עולמית, אזורית ולאומית, שצדק חברתי יהיה בה ערך ואבן יסוד.
21.2 יום שפת האם הבינלאומי
יום שפת האם הבינלאומי הוכרז על ידי הוועידה הכללית של אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם) בנובמבר 1999 בעקבות יוזמה של בנגלדש, ואומץ בעצרת הכללית של האו"ם בהחלטתה משנת 2002. יום זה מצוין מדי שנה כדי לקדם מגוון לשוני ותרבותי ורב-לשוניות. ב-16 במאי 2007, קראה העצרת הכללית בהחלטתה A/RES/61/266 למדינות החברות "לקדם את השמירה וההגנה על כל השפות המשמשות את עמי העולם".
שמירה על המגוון הלשוני
חברות רב-לשוניות ורב-תרבותיות מתקיימות באמצעות שפותיהן, המעבירות ומשמרות ידע ותרבויות מסורתיות באופן בר-קיימא. רב-לשוניות תורמת לפיתוח חברות מכילות, המאפשרות למספר רב של תרבויות, תפיסות עולם ומערכות ידע להתקיים יחד ולהפרות זו את זו. לשפות יש השלכות מורכבות על זהות, תקשורת, אינטגרציה חברתית, חינוך ופיתוח, ונודעת להן חשיבות אסטרטגית עבור אנשים ועבור העולם בכללותו. אולם עקב תהליכי הגלובליזציה, הן נמצאות יותר ויותר תחת איום או נעלמות כליל. כאשר שפות דועכות, מצטמצם המגוון התרבותי בעולם, ואיתו מתפוגגים גם זיכרון, מסורות, אופני חשיבה וביטוי ייחודיים - משאבים יקרי ערך להבטחת עתיד טוב יותר.. כיום גוברת המודעות לכך ששפות ממלאות תפקיד חיוני בהבטחת גיוון תרבותי ודיאלוג בין-תרבותי כמו גם בחיזוק שיתופי הפעולה והשגת חינוך איכותי לכולם, בבניית חברות מכילות, בשימור המורשת התרבותית, ובגיוס פוליטי וקידום פיתוח בר קיימא.
מרץ
8.3 יום האישה בינלאומי
יום האישה הבינלאומי נועד לציין את הישגיהן הפוליטיים, החברתיים והכלכליים של נשים ברחבי העולם, ואת ההכרה בכך שקידום החברה והשלום כרוכים בהשתתפות פעילה של נשים ובשוויון זכויות מלא בין המינים. עוד הרבה לפני שהוכר רשמית על ידי האו"ם בשנת 1975, התקיימה מורשת ארוכת שנים לציון יום האישה הבינלאומי, שנולדה בעקבות פעילויות מחאה והתארגנויות נשים פועלות בתחילת המאה העשרים בצפון אמריקה וברחבי אירופה. מאז אותן שנים ראשונות, קיבל יום זה מימד גלובלי עבור נשים בכל העולם.
תנועת הנשים הבינלאומית ההולכת וגדלה חוזקה על ידי ועידות נשים עולמיות, ועדות, אמנות והצהרות של האו"ם, שסייעו להפוך את ציון היום לנקודת מפגש לבניית תמיכה בזכויות נשים והשתתפותן בזירות החברתיות, הפוליטיות והכלכליות. בין אלה ניתן למנות את הקמת הוועדה למעמד האישה של המועצה הכלכלית והחברתית של האו"ם (1946); אימוץ האמנה בדבר ביטול כל צורות האפליה נגד נשים, המכונה לעיתים קרובות "מגילת זכויות הנשים" (1979); ההצהרה בדבר מיגור אלימות נגד נשים, המכירה בצורות שונות של אלימות נגד נשים כהפרת זכויות אדם (1993); וייסוד אסיפת האומות המאוחדות לשוויון מגדרי ולהעצמת נשים (UN Women) שנועדה להאיץ את ההתקדמות במתן מענה לצרכים של נשים ונערות ברחבי העולם (2010).
יום האישה הבינלאומי מזכיר לנו מדי שנה את העובדות ואת הנתונים הקשים לגבי מעמד הנשים והפגיעה בזכויותיהן, ומעודד את המשך המאבק לשינוי מציאות זו מן היסוד.
21.3 היום הבינלאומי למאבק בגזענות
בשנת 1979 אימצה העצרת הכללית של האו"ם תוכנית פעילויות למאבק בגזענות ובאפליה גזעית. באותה הזדמנות, העצרת החליטה על שבוע של סולידריות עם העמים הנאבקים בגזענות ובאפליה גזעית, שיצוין מדי שנה בכל המדינות החל ב-21 במרץ. בתאריך זה, שבו מצוין היום הבינלאומי לביטול כל צורות האפליה הגזעית, אירע בשנת 1960 "טבח שארפוויל" בדרום אפריקה, בו נהרגו מירי המשטרה 69 מפגינים שמחו כנגד "חוקי המעבר" שהגבילו מאוד את חופש התנועה והעבודה לאזרחים הלא-לבנים. מאז, פורקה שיטת האפרטהייד בדרום אפריקה, חוקים ומנהגים גזעניים בוטלו במדינות רבות, ונבנתה מסגרת בינלאומית למלחמה בגזענות. אך עדיין, בכל רחבי העולם, ישנם בני אדם, קהילות וחברות הסובלים מעוולות כתוצאה מגזענות.
עיקרון השוויון
העצרת הכללית של האומות המאוחדות חוזרת ומדגישה כי כל בני האדם נולדו חופשיים ושווים בכבוד ובזכויות, וביכולתם לתרום לפיתוח החברה ולרווחתה. בהחלטתה האחרונה מדצמבר 2019, הדגישה העצרת הכללית גם כי כל דוקטרינה של עליונות גזעית היא שקרית מבחינה מדעית, מגונה מבחינה מוסרית, לא צודקת ומסוכנת מבחינה חברתית, וכי יש לדחותה לצד תיאוריות המנסות לקבוע את קיומם של גזעים אנושיים נפרדים. האו"ם עוסק בסוגיה זו מאז הקמתו, והאיסור על אפליה גזעית מעוגן בכל האמצעים הבינלאומיים להגנה על זכויות אדם.
האמנה בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית
האמנה בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית הועמדה לחתימה ב-7 במרץ 1966. האמנה קובעת, בין היתר, כי כל מדינה מתחייבת לערוב לזכותו של כל אדם בלא הבחנה בין גזע, צבע או מוצא, לאומי או אתני, לשוויון בפני החוק ולהנאה מזכויותיו. המדינות שהן צד לאמנה (ביניהן ישראל) מחויבות לעקירת האפליה הגזעית, מגנות הפרדה גזעית ואפרטהייד ומתחייבות למנוע ולאסור בשטחיהן כל נוהג מסוג זה.
אפריל
22.4 יום כדור הארץ
ב-2009 קבעה העצרת הכללית של האו"ם את ה-22 באפריל כיום כדור הארץ הבינלאומי, והוא מצוין בכל רחבי העולם על ידי ממשלות, ארגונים, קבוצות ופרטים. מטרת היום היא להעלות את המודעות ליכולתו של כל אדם להשפיע - באמצעות התנהלות יום-יומית המתחשבת בסביבה - על גורלנו ועל גורל הדורות הבאים, ולהראות כי צריכת משאבים יעילה משפיעה על כל המערכת האקולוגית ועל איכות הסביבה.
שורשיו של היום חוזרים לשנות ה-70, כאשר הגנת הסביבה עדיין לא היתה בראש סדר העדיפויות הפוליטי והלאומי. בשנת 1970 קרא הסנאטור האמריקאי גיילורד נלסון לקיים בתאריך זה יום של למידה ומחאה, כתגובה למה שתפס כהרס סביבתי נרחב. מעל 20 מיליון איש השתתפו באותו יום בהפגנות שקטות ברחבי ארצות הברית להעלאת המודעות לסביבה. שנתיים לאחר מכן, ועידת האו"ם לסביבת האדם שהתקיימה בשטוקהולם סימנה את תחילת המודעות העולמית לתלות ההדדית שבין בני האדם, מינים אחרים וכוכב הלכת שלנו, כמו גם את כינון יום הסביבה העולמי ב-5 ביוני ותוכנית הסביבה של האו"ם.
בשנת 1992, בפסגת כדור הארץ שהתקיימה בריו דה ז'נרו, אימצו למעלה מ-170 ממשלות את "אג'נדה 21" - תוכנית מקיפה של האו"ם לקידום פיתוח בר קיימא, את הצהרת ריו בנושא סביבה ופיתוח ואמנות נוספות. ועידת ריו היתה הוועידה הגדולה הראשונה שבה פיתוח בר-קיימא היה הנושא העיקרי שנדון על ידי המדינות החברות באו"ם. מכאן ואילך, המאמצים לשימור הסביבה חוו צמיחה מתמדת.
מאי
1.5 יום הפועלים הבינלאומי
יום הפועלים הבינלאומי, הוא "חג הפועלים", מצוין ב־1 במאי כביטוי לסולידריות בין ארגוני עובדים וכביטוי למאבק למען תנאי עבודה טובים יותר. יום זה הוא אחד מסמליו המרכזיים של הסוציאליזם.
ראשיתו של יום זה בהפגנה שהתקיימה בטורונטו ב-15 באפריל 1872 ביוזמת פדרציית ארגוני העובדים, שדרשו לשחרר ממעצר 24 פועלי דפוס שהנהיגו שביתה. העצורים שבתו בדרישה להגביל את יום העבודה ל-9 שעות. כיוון שהתאגדויות ושביתות היו באותו הזמן לא חוקיות, השובתים נעצרו ופדרציית ארגוני העובדים ניצלה את ההזדמנות לקיים הפגנה למען זכויות עובדים והגבלת יום העבודה.
בעקבות המאבק בקנדה, ב-1 במאי 1886 פתחו ארגוני העובדים בארצות הברית בשביתה כללית, בדרישה להגביל את יום העבודה ל-8 שעות. ההפגנות שליוו את השביתה הידרדרו למהומות בהן נהרגו בשיקגו כ-60 מפגינים ו-7 שוטרים. בעקבות האירועים הפכה התנועה הסוציאליסטית את הדגל האדום לסמלה הרשמי, לזכר "דם מעמד הפועלים שנשפך". הוועידה הראשונה של האינטרנציונל הסוציאליסטי השני, שנערכה בפריז ביולי 1889 בהשתתפות 400 משלחות פועלים, קבעה לזכר אירועים אלה את האחד במאי כיום סולידריות בינלאומית של כל הפועלים בכל העולם. חג הפועלים מצוין מאז מדי שנה במדינות רבות בכל רחבי העולם על ידי קבוצות מגוונות של עובדים – במצעדים, בנאומים, בחגיגות, בעצרות ובהפגנות.
3.5 היום הבינלאומי לחופש העיתונות
יום חופש העיתונות העולמי הוכרז על ידי העצרת הכללית של האו"ם בדצמבר 1993, בעקבות המלצת הוועידה הכללית של אונסק"ו. יום זה מזכיר את חשיבותה של העיתונות החופשית, שהיא בסיס לקיום דיון ציבורי פתוח ומושכל וכלי הכרחי לפיקוח וביקורת על מנגנוני השלטון במדינה. תקשורת עצמאית, חופשית ופלורליסטית היא מרכזית לממשל תקין ויש ביכולתה להבטיח שקיפות ואחריותיות, להעצים את האזרחים ולקדם השתתפות בשיח הפוליטי ובתהליך הדמוקרטי. ה-3 במאי מזמן הזדמנות לעסוק בעקרונות היסוד של חופש העיתונות, בכללם החופש לבטא ולכתוב כל רעיון וביקורת ללא חשש מצנזורה; להזכיר לממשלות את הצורך לכבד את מחויבותן לחופש העיתונות; להעריך את מצב חופש העיתונות ברחבי העולם; להגן על התקשורת מפני התקפות על עצמאותה; ולחלוק כבוד לעיתונאיות ולעיתונאים שנפגעו ואף איבדו את חייהם במסגרת מילוי תפקידם.
חופש הביטוי - זכות אדם
"כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה, לבקש ידיעות ולקבלן ולמוסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות " (סעיף 19 בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם).
חופש ביטוי וגישה למידע הם גורמים מרכזיים בהעצמת אנשים, כתהליך חברתי ופוליטי רב-מימדי המסייע לאנשים להשיג שליטה על חייהם. ניתן להשיג זאת רק באמצעות גישה למידע מדויק, הוגן וחסר פניות, המייצג ריבוי דעות, יחד עם האמצעים להתבטא ולתקשר בצורה אקטיבית, אנכית ואופקית, ובכך להשתתף בחיים הפעילים בקהילה ובמדינה.. על בסיס גורמים אלו, יחד עם נשות ואנשי תקשורת המקפידים על סטנדרטים עיתונאיים אתיים ומקצועיים של עיתונות חופשית, יכולה התקשורת למלא את תפקידה ככלב השמירה של הדמוקרטיה.
17.5 היום הבין-לאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה
יום זה מצוין מאז 2005, ותכליתו להפחית את תופעות הלהט"בופוביה ברחבי העולם. את אירועי היום מובילה ועדת הבנ"ה, שנוסדה ומנוהלת על ידי לואי-ז'ורז' טן, אקדמאי ופעיל זכויות אדם צרפתי. התאריך 17 במאי מציין את היום שבו הוסרה ההומוסקסואליות מרשימת הפרעות הנפש על ידי ארגון הבריאות העולמי בשנת 1990.
יום זה נועד להעלות את המודעות לאלימות, לאפליה ולדיכוי ממנו סובלות קהילות אלה ברחבי העולם, ולספק הזדמנות לנקוט פעולה ולקיים דיאלוג עם התקשורת, קובעי המדיניות, החברה האזרחית והציבור הרחב. הוא מעודד יוזמות הפועלות לקידום זכויותיהם של אנשים בעלי נטיות מיניות מגוונות, זהויות או ביטויים מגדריים ומאפייני מין מכל סוג, ובכך מאפשר שילוב נרחב של ביטויים החוברים יחד כדי לחלוק גאווה, אושר ואהבה עם אחרים.
אין קמפיין מרכזי שנקבע לציון יום זה על ידי הארגון הבינלאומי, מתוך הבנה כי הקונטקסט החברתי, הדתי, הפוליטי והתרבותי שבו פועלות קהילות הלהט"ב במקומות שונים בעולם משפיע על הפעילויות שחברות וחברי הקהילה המקומיים יובילו. בשנת 2014 צוין היום ביותר מ-130 מדינות בעולם (ביניהן גם מדינות שחל בהן עונש מוות על פעילות הומוסקסואליות בשטחיהן).
יוני
12.6 היום העולמי נגד עבודת ילדים
ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) השיק את היום העולמי נגד עבודת ילדים בשנת 2002, כדי למקד את תשומת הלב בהיקף הגלובלי של עבודת ילדים ובפעולות והמאמצים הדרושים למיגורה. מדי שנה ב-12 ביוני, יום זה מפגיש ממשלות, ארגוני מעסיקים ועובדים, חברה אזרחית, כמו גם מיליוני אנשים מרחבי העולם כדי לשים זרקור על מצבם של ילדים עובדים ועל מה שניתן לעשות על מנת לעזור להם.
עבודת ילדים
עבודת ילדים האסורה על פי החוק הבינלאומי נחלקת לשלוש קטגוריות: (1) הצורות הגרועות ביותר של עבודת ילדים, המוגדרות כעבדות, סחר, שעבוד חוב וצורות אחרות של עבודת כפייה, גיוס בכפייה של ילדים לשימוש בסכסוכים מזוינים, זנות ופורנוגרפיה, סחר בסמים ועוד פעילויות בלתי חוקיות; (2) עבודה המבוצעת על ידי ילד שגילו מתחת לגיל המינימלי שצוין עבור סוג עבודה זה (כפי שהוגדר בחקיקה הלאומית ובהתאם לסטנדרטים בינלאומיים מקובלים), ולכן עלולה לפגוע בחינוך הילד ובהתפתחותו המלאה; (3) עבודה המסכנת את רווחתו הפיזית, הנפשית או המוסרית של ילד, בין אם בגלל טבעה ובין אם בגלל התנאים שבהם היא מתבצעת.
ברחבי העולם עובדים כיום כ-218 מיליון ילדות וילדים. הם לא הולכים לבית הספר, ויש להם מעט (או שאין להם) זמן לשחק. רבים אינם מקבלים תזונה או טיפול נאותים. יותר ממחציתם חשופים לצורות הקשות ביותר של עבודת ילדים. יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא כוללים מחויבות גלובלית למגר את עבודת הילדים על כל צורותיה עד שנת 2025.
20.6 יום הפליטים העולמי
יום הפליטים העולמי הוא יום בינלאומי שנקבע על ידי האו"ם כדי להצדיע לאומץ ולנחישות של פליטים, להתחייב לשמירה על זכויות האדם של הפליטים, ולגנות את האלימות, המלחמות והדיכוי הממשיכים להפוך בני אדם לפליטים ברחבי העולם. בכל דקה, 20 אנשים משאירים הכל מאחור כדי להימלט ממלחמה, רדיפה או טרור. בכל מקרה שכזה, בו אנשים נאלצים לברוח כדי להיחלץ מפגיעה ולחפש ביטחון, יש להם זכות להיות מוגנים.
אמנת הפליטים
ב-1945, לאחר מלחמת העולם השניה, היו ברחבי אירופה כ-8 מיליון פליטים, 200,000 מתוכם יהודים ניצולי שואה. בשנת 1951 נחתמה האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים, במטרה להבטיח הגנה לאנשים שנרדפים בארצותיהם ונאלצים לברוח ממדינתם על מנת להציל את נפשם. בשנת 1967 נוסף לאמנה פרוטוקול המרחיב את מוקד עיסוק האמנה בפליטים ברחבי העולם כולו ולא באירופה בלבד.
האמנה מגדירה פליט כאדם שאולץ לברוח או גורש מארצו או ממקום המגורים שלו בשל חשש מבוסס מרדיפה על רקע מוצאו הדתי, האתני, לאומיותו, השתייכותו לקבוצה חברתית מסויימת או השקפתו הפוליטית. אבן היסוד שלה היא עקרון אי-ההחזרה, הקובע כי אין להחזיר פליט למדינה שבה צפויה סכנה לחייו או לחירותו. בנוסף, האמנה קובעת כי פליטים ראויים לכל הפחות לאותם סטנדרטים של יחס מהם נהנים אזרחים זרים אחרים במדינה מסוימת, ובמקרים רבים לאותו היחס כמו אזרחים, ובכלל זה: הזכות לעבוד, הזכות לדיור, הזכות לחינוך, הזכות לסעד וסיוע ציבוריים, הזכות לחופש דת, הזכות לגשת לבתי המשפט, הזכות לחופש תנועה, הזכות להנפקת תעודת זהות ועוד.
יולי
18.7 יום נלסון מנדלה הבינלאומי
"כל כך קל לפרק ולהרוס, הגיבורים הם אלה שעושים שלום ובונים". נלסון מנדלה
נלסון מנדלה הקדיש את חייו לשירות האנושות - כעורך דין לזכויות אדם, אסיר מצפון, משכין שלום בינלאומי והנשיא הראשון שנבחר באופן דמוקרטי של דרום-אפריקה החופשית. יום מנדלה הוא יום עולמי של קריאה לפעולה, המציין את הרעיון כי לכל אדם יש את הכוח לשנות את העולם ואת היכולת להשפיע. ב-18 ביולי בכל שנה, העצרת הכללית של האו"ם מזמינה את כולם לציין את יום נלסון מנדלה הבינלאומי על ידי יצירת שינוי בקהילות שלהם: לכל אחת ולכל אחד יש היכולת והאחריות לשנות את העולם לטובה! יום מנדלה הוא הזדמנות לעשות מעשה ולעורר שינוי.
איך נולד יום מנדלה?
בנובמבר 2009, כהוקרה על תרומתו של נשיא דרום אפריקה לשעבר לתרבות השלום והחופש, הכריזה עצרת האו"ם על ה-18 ביולי "יום נלסון מנדלה הבינלאומי". החלטתה זו מכירה בערכיו של מנדלה, במסירותו לשירות האנושות ותרומתו : לפיוס בין קבוצות ויישוב סכסוכים, קידום והגנה על זכויות אדם, שוויון מגדרי וזכויות ילדים וקבוצות חלשות אחרות, המאבק בעוני קידום צדק חברתי, המאבק הבינלאומי לדמוקרטיה וקידום תרבות שלום ברחבי העולם.
אוגוסט
19.8 היום ההומניטרי העולמי
ב-19 באוגוסט 2003, במהלך הפגזה על מלון קאנאל בבגדד, נהרגו 22 עובדי סיוע הומניטרי. חמש שנים מאוחר יותר, עצרת האומות המאוחדות אימצה החלטה הקובעת את ה-19 באוגוסט כיום ההומניטרי העולמי. יום זה נוסד כמחווה לכל מי שסיכנו את חייהם בפעולות הומניטריות וכדי לתמוך בכל הנשים והאנשים המסייעים לטפל במשברים הומניטריים ברחבי העולם. בכל שנה מתקיימות בו מגוון פעילויות שמטרתן להעלות את המודעות לבעיות הומניטריות קיימות, להראות את החשיבות ואת ההשפעה החיובית של עבודה הומניטרית בסיוע לאנשים שנפגעו ממשברים, להביע הערכה, לעודד ולקדם פעולות הומניטריות ברחבי העולם, וכן לדרוש ממנהיגי העולם להגן על כל האזרחים במדינתם בתקופות משבר (כגון מלחמת אזרחים, רעב וכדומה).
ספטמבר
15.9 יום הדמוקרטיה הבינלאומי
יום הדמוקרטיה הבינלאומי נחגג ברחבי העולם ב-15 בספטמבר בכל שנה. הוא נקבע על ידי העצרת הכללית של האו"ם בהחלטתה משנת 2007 במטרה לקדם את עקרונות הדמוקרטיה, לעודד את הממשלות לחזק את הדמוקרטיה ולהזמין את כל המדינות החברות באו"ם לציין ולחגוג אותה ביום זה.
יום הדמוקרטיה הבינלאומי מספק הזדמנות לבחון את מצב הדמוקרטיה בעולם. דמוקרטיה היא תהליך לא פחות משהיא מטרה, ורק באמצעות השתתפות מלאה ותמיכה של הקהילה הבינלאומית, של גופי השלטון הלאומיים, של החברה האזרחית ושל פרטים ניתן להפוך את האידיאל הדמוקרטי למציאות שכולם ייהנו ממנה, בכל מקום. יום זה הוא הזדמנות להדגיש את התפקיד החשוב של הפרלמנטים ואת המנדט שלהם להשכין ולקדם צדק, שלום, פיתוח בר-קיימא וזכויות אדם.
מאז צוין יום הדמוקרטיה הבינלאומי לראשונה בשנת 2008, נערכו מאות אירועים פרלמנטריים ואחרים ברחבי העולם. אלה כללו תחרויות צילום, סדנאות לילדים, דיונים בשידור חי בטלוויזיה וברדיו ופגישות עם ארגוני חברה אזרחית, שהתמקדו בחיזוק קולותיהם של האזרחים, בדיאלוג והכלה, באחריות וסובלנות פוליטית ועוד.
21.9 יום השלום הבינלאומי
יום השלום הבינלאומי, שנקבע בשנת 1981 על ידי העצרת הכללית של האו"ם, מוקדש לשלום עולמי ובמיוחד להיעדר מלחמה ואלימות. בכל שנה בתאריך זה מצלצל "פעמון השלום" במטה האו"ם בניו-יורק כדי לחנוך את היום. הפעמון יצוק ממטבעות שנתרמו על ידי ילדים מרחבי העולם, והיה מתנת איגוד האומות המאוחדות של יפן כ"תזכורת למחיר האנושי של מלחמה". על צדו חרוטה הכתובת: "יחי השלום העולמי המוחלט".
יום השלום נחגג על ידי אומות רבות, קבוצות פוליטיות ועמים ברחבי העולם. הוא נתפס כיום של הפסקת אש עולמית ויום ללא אלימות, וקורא לכלל האומות והאנשים להימנע מעימותים ועוינות ביום זה, להתאחד סביב נושא השלום ולהעלותו לסדר היום על ידי שיח ופעולה.
אוקטובר
5.10 יום המורים הבינלאומי
יום המורה העולמי מצוין מדי שנה ב-5 באוקטובר כדי להביע כבוד והערכה לפועלם של המורות והמורים ברחבי העולם. היום הוצע בשנת 1994 על ידי אונסק"ו, לצד פרסום מסמך המלצות בנושא מעמד המורה המאגד את זכויות וחובות המורים, תקנים בינלאומיים להכשרת מורים, תנאי העסקה ועוד. המסמך קרא לקובעי מדיניות לשתף מורים בהחלטות ורפורמות חינוכיות ובעיצוב מערכות החינוך בכל מדינה, במטרה לקדם הוראה איכותית.
חינוך איכותי פותח הזדמנות לעתיד ורמת חיים טובים יותר. יום המורים הבינלאומי הוא הזדמנות להוקיר את עבודתם של המורות והמורים בחינוך דור העתיד ולחגוג את האופן שבו הם משפיעים ומשנים את החינוך. לצד זאת, הוא נועד גם לשקף את התמיכה שהם צריכים על מנת להגשים את הייעוד שלהם במלואו ולעורר חשיבה מחודשת על קידום מקצוע ההוראה ברחבי העולם.
10.10 יום בריאות הנפש העולמי
יום בריאות הנפש העולמי מצוין מדי שנה ב-10 באוקטובר, כדי לקדם את המודעות והידע בתחום בריאות הנפש ברחבי העולם ולגייס מאמצים ומשאבים לתמיכה באנשים החווים בעיות נפשיות. במקומות מסוימים היום הוא חלק משבוע שלם המוקדש לאירועים להעלאת המודעות בנושא. יום זה מספק הזדמנות לכל העוסקים בתחומי בריאות הנפש לדבר על עבודתם ועל מה שנדרש כדי לאפשר את טיפולי בריאות הנפש לנשים ולאנשים בכל רחבי העולם.
היום העולמי מצוין מאז שנת 1992 ביוזמת ההתאחדות העולמית לבריאות הנפש, ונתמך על ידי האו"ם באמצעות ארגון הבריאות העולמי. מאז, התמקד היום בנושאים שונים הנוגעים לבריאות הנפש, וביניהם מניעת אובדנות, עזרה ראשונה פסיכולוגית, הזדקנות ובריאות הנפש, דכאון כמשבר עולמי, הקשר בין בריאות פיזית ונפשית, השפעות טראומה ואלימות על ילדים ובני נוער, בריאות הנפש וזכויות האדם, ועוד.
17.10 היום הבינלאומי למיגור העוני
ציון היום הבינלאומי למלחמה בעוני החל ב-17 באוקטובר 1987 ביוזמת "תנועת העולם הרביעי", למען קורבנות העוני הקיצוני, הרעב והמחסור והמאבק בתופעות אלה. ביום זה הציבו פעילי התנועה לוח שיש בכיכר טרוקדרו בפריז, ועליו חקקו את המשפט: "בכל מקום שבו אנשים נידונים לחיות במצוקה, שם זכויות האדם נרמסות". חמש שנים לאחר מכן, בשנת 1992, הכריזה העצרת הכללית של האו"ם על יום זה כיום כלל-עולמי לציון המאמץ למיגור העוני. מדי שנה מתקיימות ב-17 באוקטובר ברחבי העולם פעולות הסברה והפגנת סולידריות עם אנשים החיים בעוני ולמען ביעורו. העתקים של לוח השיש הוצבו במקומות שונים בעולם, והם משמשים כמקום התכנסות לציון היום. העתק אחד כזה ממוקם גם בגן של מטה האומות המאוחדות בניו-יורק.
החיים בעוני
נשים ואנשים החיים בעוני סובלים לא רק מחסך כלכלי אלא מחסכים רבים בכל תחומי החיים, ובהם קשיים בתחום התעסוקה, הדיור, התזונה והבריאות, החינוך וההשכלה, חיי המשפחה, ההשתלבות בחברה והבילוי בשעות הפנאי. החיים בעוני דורשים גיוס כוחות יומיומי לצורך התמודדות עם הקשיים הללו, אך לרוב הם לא נראים ולא נשמעים בשיח הציבורי ובמוקדי קבלת ההחלטות. השתתפות מלאה של אנשים החיים בעוני, במיוחד בהחלטות המשפיעות על חייהם וקהילותיהם, חייבת להיות במרכז המדיניות והאסטרטגיות למיגור העוני הקיצוני ולבניית עתיד בר-קיימא שיבטיח את מימוש הצרכים, השאיפות וזכויות האדם של כולם – לא רק של אלה שגורלם שפר עליהם.
24.10 יום האו"ם הבינלאומי
יום האומות המאוחדות הבינלאומי מציין את יום השנה לכניסתה לתוקף של מגילת האו"ם ב-24 באוקטובר 1945. בתאריך זה נוסד ארגון האומות המאוחדות, שהוקם אחרי מלחמת העולם השנייה במטרה להבטיח שזוועות מלחמות העולם לא יחזרו על עצמן.
יום האו"ם, הנחגג מדי שנה, מציע הזדמנות להדגיש ולקדם את סדר היום המשותף של כלל האומות, לחגוג את הישגי הארגון ולאשר מחדש את המטרות והעקרונות של מגילת האו"ם - המחייבת אותו ואת המדינות החברות לשמור על שלום וביטחון בינלאומיים, לקיים את החוק הבינלאומי, להביא לקידמה חברתית ולהעלאת רמת החיים, להשיג שיתוף פעולה בינלאומי בפתרון בעיות כלכליות, חברתיות והומניטריות, ולהבטיח הגנה על זכויות האדם וכבודו ועל חירויות יסוד לכולם, ללא הבדל גזע, מין, לשון או דת, כבסיס לחופש, צדק ושלום עולמי.
נובמבר
16.11 יום הסובלנות הבינלאומי
בשנת 1996 קבעה העצרת הכללית של האו"ם את ה-16 בנובמבר כיום הסובלנות הבינלאומי, בהסתמך על הצהרת עקרונות הסובלנות של אונסק"ו שאומצה בדיוק שנה קודם לכך. ההצהרה מכריזה, בין היתר, כי סובלנות אינה ויתור, התנשאות או מותרות; סובלנות היא מעל לכל גישה פעילה, הנובעת מהכרה אוניברסלית בזכויות האדם ובחופש הבסיסי של הזולת.
סובלנות היא הנוהג של אדם או קבוצה להתייחס בכבוד, בהבנה ובהיעדר אפליה כלפי השונים ממנו מבחינה חברתית, תרבותית או דתית, גם אם הוא אינו מסכים עם דעותיהם, התנהגותם או אמונתם. משמעותה קבלת העובדה שהשוני בין בני אדם - בהופעתם החיצונית, במצבם, בדיבורם, בהתנהגותם ובערכיהם - הוא טבעי, ועומדת להם הזכות לחיות בשלום ולהיות כפי שהם. משמעותה כבוד, קבלה והערכה של המגוון העשיר של התרבויות בעולמנו, של צורות הביטוי והדרכים הרבות להיות אדם.
ידע, פתיחות, תקשורת וחופש המחשבה, המצפון והאמונה הם המחזקים את הסובלנות. סובלנות אינה רק חובה מוסרית, אלא גם דרישה פוליטית ומשפטית. היא האחריות שעליה נשענות זכויות האדם, פלורליזם, דמוקרטיה ושלטון החוק, והיא שמאפשרת את השלום ותורמת להחלפת תרבות המלחמה בתרבות של שלום. שום נסיבות אין בהן כדי להצדיק הפרה של ערכים בסיסיים אלו, ולפיכך מדינות, קבוצות ויחידים צריכים לממש את הסובלנות.
יום הסובלנות הבינלאומי מאפשר לנו לבחון את עצמנו, לזהות ולאתר חוסר סובלנות המתבטא באפליה, אלימות ואי צדק. חינוך לסובלנות מאפשר לתלמידים לפתח חשיבה עצמאית, ביקורתית ומוסרית.
20.11 יום זכויות הילד הבינלאומי
"קטן הוא אדם, הוא בן אדם, הוא איש – גם אם איש קטן בממדיו. ואיש, גם אם איש קטן, זכאי בכל זכויותיו של איש גדול". (השופט מישאל חשין, 1992)
בדצמבר 1954 המליצה העצרת הכללית של האו"ם לכל המדינות לייסד יום ילדים אוניברסלי, שיצוין כיום של אחווה עולמית והבנה בין ילדים. היא המליצה לקיים את היום גם כיום פעילות המוקדש לקידום האידיאלים והיעדים של מגילת האו"ם ולרווחת ילדי העולם. האסיפה הציעה לממשלות לקיים את היום בדרך שכל אחת תמצא לנכון, ולהמשיך לבנות ללא הרף סביבה ידידותית לילדות ולילדים בעולם. התאריך 20 בנובמבר מציין את היום שבו אימצה העצרת הכללית את הצהרת זכויות הילד, בשנת 1959, ואת האמנה בדבר זכויות הילד, בשנת 1989.
האמנה בדבר זכויות הילד
אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, שהיא אמנת זכויות האדם הבינלאומית המאושררת ביותר, היא הסכם מיוחד הכולל בתוכו את חובות המדינה כלפי הילדות והילדים החיים בה. חלק מהזכויות בה מוענקות לילדים מכיוון שהם בני אדם לכל דבר ועניין, וחלקן הוענקו במיוחד לילדים, מכיוון שאין הם תמיד מסוגלים להגן או לדאוג לעצמם. בין הזכויות הקבועות באמנה נכללות הזכות לחיים, לבריאות, לחינוך ולמשחק, כמו גם הזכות לחיי משפחה, זכותם של ילדים להיות מוגנים מפני אלימות, לא להיות מופלים, ולהשמיע את דעותיהם.
יום זכויות הילד הבינלאומי נועד על מנת לקדם את המודעות לזכויות הילד, לרווחתם ובריאותם של כל ילדות וילדי העולם, וכמו כן כדי לעודד אחווה, קבלה והבנה בין ילדים.
25.11 היום הבינלאומי למיגור האלימות נגד נשים
למרות אימוץ האמנה לביטול כל צורות האפליה נגד נשים (הידועה בשמה "מגילת זכויות הנשים") על ידי העצרת הכללית של האו"ם בשנת 1979, אלימות נגד נשים ונערות נותרה בעיה נפוצה ברחבי העולם. פעילות פמיניסטיות החלו לציין את ה-25 בנובמבר כיום מאבק באלימות על רקע מגדר כבר מאז 1981, לציון רצח האחיות מיראבל – שלוש פעילות פוליטיות ברפובליקה הדומיניקנית שנרצחו באכזריות בשנת 1960 בפקודת שליט המדינה רפאל טרוחיו. ב-בדצמבר 1993 אימצה העצרת הכללית את ההצהרה על ביטול אלימות נגד נשים, שסללה את הדרך למיגור אלימות נגד נשים ונערות ברחבי העולם. לבסוף, בפברואר 2000, קבעה האסיפה באופן רשמי את ה-25 בנובמבר כיום הבינלאומי למיגור אלימות נגד נשים. במסגרת ההכרזה על יום המאבק, קרא האו"ם לממשלות העולם, לארגונים בינלאומיים ולארגונים לא-ממשלתיים לחבור יחד ולארגן פעילויות להעלאת המודעות הציבורית לסוגיית האלימות נגד הנשים בחברה מדי שנה, באותו היום. זאת, כל עוד נשים בכל רחבי העולם הן קורבנות לאונס, לאלימות במשפחה, להטרדה מינית ולסוגים נוספים של אלימות נגד נשים.
ביוזמה שהושקה ב-2008 וידועה בשם UNITE to End Violence against Women, נעשה צעד נוסף למיגור האלימות על רקע מגדר. מטרת היוזמה להעלות את המודעות הציבורית לנושא, לקדם מדיניות ולהגדיל את המשאבים המוקדשים להפסקת האלימות נגד נשים ונערות בעולם.
אולם הדרך למיגור האלימות נגד נשים עדיין ארוכה.
אי-שוויון ואלימות כלפי נשים
אלימות כלפי נשים היא ביטוי קיצוני של אי-השוויון השורר בין גברים לנשים ושל האפליה ממנה סובלות נשים דרך קבע. לפיכך, ראוי לדון בנושא השוויון המגדרי כבסיס לעיסוק בסוגיית האלימות. תופעת האלימות על רקע מגדר פוגעת בנשים מכל שכבות וקבוצות האוכלוסיה. יחד עם זאת, ישנו קשר בין אי-שוויון חברתי לתופעה זו, ונשים מקבוצות מוחלשות חשופות יותר לאלימות. לאור זאת, מושמעת פעמים רבות ביקורת על הטיפול הלקוי של רשויות הרווחה והמשטרה באלימות כלפי נשים מקבוצות אלו.
ביטחון ואלימות כלפי נשים
במצבי מלחמה, סכסוך ומשבר ניכרת החמרה באלימות בקרב נשים הסובלות מאלימות מצד בן זוגן. בנוסף לכך, נשים חוות במצבים אלה פגיעה ייחודית: הן משום שהן אלה שלרוב מתמודדות עם רגשותיהם הקשים של ילדיהן ומטפלות בחרדותיהם, והן מכיוון שהפגיעה הכלכלית בהן משמעותית יותר על רקע מצבן התעסוקתי והכלכלי הפגיע יותר מלכתחילה. על אף הפגיעה הקשה בנשים במצבי מלחמה וסכסוך, כמו גם בתקופות משבר (כדוגמת הקורונה), הרי שהן נעדרות מהמקומות שבהם מתקבלות ההחלטות בנוגע לנושאי הביטחון וקולן אינו נשמע בהם. החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם משנת 2000 דורשת מהמדינות לשתף נשים במוקדי ובתהליכי קבלת החלטות, בייחוד בנושאים מדיניים-ביטחוניים – הן ביחס ליציאה למלחמה והן בתהליכי משא ומתן ופתרון עימותים. זאת, במטרה להעלות לסדר היום את ההשפעות הייחודיות שיש למצבי משבר על נשים ולהביא לידי ביטוי את קולן הייחודי, שחשיבותו מתעצמת בתקופת סכסוך.
29.11 יום הסולידריות הבינלאומי עם העם הפלסטיני
יום הסולידריות הבינלאומי עם העם הפלסטיני מצוין על ידי האו"ם ב-29 בנובמבר בכל שנה, החל מ-1977. ביום זה בשנת 1947, הידוע כיום כ"ט בנובמבר, קיבלה העצרת הכללית את החלטה 181 לתוכנית החלוקה של ארץ ישראל. מבין שתי המדינות שייווצרו לפי החלטה זו, רק אחת, ישראל, נוסדה עד כה. העם הפלסטיני, המונה כיום יותר משמונה מיליון בני אדם, חי בעיקר בשטח הפלסטיני שנכבש על ידי ישראל ב-1967 (כולל מזרח ירושלים), בישראל, במדינות ערב השכנות ובמחנות פליטים באזור.
יום הסולידריות הבינלאומי מספק הזדמנות לקהילה הבינלאומית למקד את תשומת לבה בעובדה ששאלת פלסטין נותרה בלתי פתורה, ושהעם הפלסטיני עדיין לא השיג את זכויותיו כפי שהוגדרו על ידי העצרת הכללית: הזכות להגדרה עצמית ללא התערבות חיצונית, הזכות לעצמאות וריבונות לאומית וזכות העקורים והפליטים לחזור לבתיהם ולרכושם.
דצמבר
2.12 היום הבינלאומי לביטול העבדות
ב-2 בדצמבר 1949 אימצה העצרת הכללית של האו"ם את האמנה להשבתת הסחר בבני אדם וניצול הזנות של אחרים. במועד זה מציינים את הצורך במיגור צורות שונות של עבדות עכשווית כמו סחר בבני אדם, ניצול מיני, נישואים בכפייה, עבודת ילדים, וגיוס בכפייה של ילדים במסגרת סכסוכים מזוינים.
עבדות מודרנית
העבדות התפתחה ובאה לידי ביטוי בדרכים שונות לאורך ההיסטוריה. כיום חלק מצורותיה המסורתיות עדיין נמשכות כמו בעבר, בעוד שאחרות הפכו לחדשות. כך, לצד צורות מסורתיות של עבודת כפייה, כמו עבודת ערובה ושעבוד חוב, קיימות כיום צורות עכשוויות של עבודת כפייה, למשל של מהגרי עבודה שנסחרו לשם ניצול כלכלי בתעשיית הבנייה, בתעשיית המזון והבגדים, בחקלאות או בזנות כפויה. תופעות אלו נובעות, בין היתר, מאפליה ארוכת שנים נגד הקבוצות הפגיעות ביותר בחברה, כגון אלו הנחשבות למעמד נמוך, מיעוטים שבטיים ועמים ילידים, מהגרים, נשים וילדים. האופן בו קבוצות אלו נוצלו ונסחרו השתנה לאורך השנים, אך מגלם בתוכו את אותה הנחת יסוד, לפיה לא כל בני האדם שווים בערכם.
3.12 היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות
בשנת 1992 החליטה העצרת הכללית של האו"ם על ציון יום בינלאומי שמטרתו לקדם את זכויותיהם ורווחתם של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החברה, ולהגביר את המודעות למצבם בכל היבט של החיים הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והתרבותיים.
המיעוט הגדול בעולם
כ-15% מאוכלוסיית העולם חיים עם מוגבלות כלשהי, לרבות פגיעה פיזית, פגיעה חושית, פגיעה קוגניטיבית, מחלות נפש ומחלות כרוניות. לאנשים עם מוגבלות יש בדרך כלל בריאות ירודה יותר, הישגי השכלה נמוכים יותר, פחות הזדמנויות כלכליות ושיעורי עוני גבוהים יותר מאשר אנשים ללא מוגבלות. הדבר נובע בעיקר מהיעדר שירותים העומדים לרשותם וממכשולים רבים העומדים בפניהם בחיי היומיום, הן כאלה הנוגעים לסביבה הפיזית והן כאלה הנובעים מחקיקה, מדיניות, או מאפליה חברתית. ילדים ומבוגרים עם צורות שונות של מוגבלות גם נמצאים בסיכון גבוה משמעותית לחוות אלימות מאשר אלו ללא מוגבלות, בשל סטיגמה, אפליה ובורות לגבי מוגבלות, כמו גם היעדר תמיכה חברתית למי שמטפל בהם.
חברה ופיתוח מכילים
נגישות והכלה של אנשים עם מוגבלות הן זכויות יסוד המוכרות על ידי האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, והן אינן רק מטרות, אלא גם תנאי מוקדם להנאה מזכויות אחרות. האמנה מבקשת לאפשר לאנשים עם מוגבלות לחיות באופן עצמאי ולהשתתף באופן מלא בכל היבטי החיים וההתפתחות. היא קוראת למדינות לנקוט באמצעים מתאימים כדי להבטיח שלאנשים עם מוגבלות תהיה גישה לכל היבטי החברה על בסיס שוויוני, וכן לזהות ולבטל מכשולים וחסמים לנגישות.
עדויות וניסיון מלמדים שכאשר מוסרים המחסומים לשילובם, ואנשים עם מוגבלות מוסמכים להשתתף באופן מלא בחיי החברה, כל הקהילה שלהם מרוויחה. חסמים העומדים בפני אנשים עם מוגבלות הם, אם כן, פגיעה בחברה כולה, והסרתם נחוצה כדי להשיג התקדמות ופיתוח לכולם.
10.12 יום זכויות האדם הבינלאומי
ב-10 בדצמבר 1948 התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם. הצהרה זו היא אבן דרך ומסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית על זכויות האדם, ועקרונותיה הם בסיס חשוב במשפט הבינלאומי ותשתית לחוקות של מדינות רבות. היא מכריזה על הזכויות הבלתי ניתנות לביטול להן זכאי כל אדם באשר הוא אדם, ללא הבדל גזע, צבע, דת, מין, שפה, דעה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי או חברתי, רכוש, לידה או מעמד אחר.
שורשיה הרעיוניים של ההכרזה נובעים מאחת מתקופות השפל החמורות ביותר בהיסטוריה האנושית - מלחמת העולם השנייה והשואה. ההפרות הקיצוניות של זכויות האדם הבסיסיות בתקופה זו, הכשירו את דעת הקהל בעולם לרעיון ששיתוף פעולה בינלאומי להגנת זכויות האדם וחירויותיו הבסיסיות הוא צורך חיוני לבניית חברה בינלאומית חדשה ובריאה. ההצהרה האוניברסלית של זכויות האדם, ומחויבותן של המדינות לעקרונותיה, מבססות את כבודם וערכם השווה של כל בני האדם כיסוד לעולם צודק יותר.
יום זכויות האדם נועד להזכיר ולהנציח את הכרזת זכויות האדם, ולהעלות את המודעות לזכויות היסוד הטבעיות שיש לכל אדם ואדם מרגע לידתו ועד מותו, ובהן הזכות לחיים ולביטחון, לחירות, לשוויון, לכבוד, לרמת חיים נאותה, לחינוך ולעבודה. בעוד שהבטחותיה של ההכרזה טרם התממשו במלואן, העובדה שעמדה במבחן הזמן היא עדות לאוניברסליות המתמשכת של ערכי השוויון, הצדק וכבוד האדם, שרלוונטיים גם היום כפי שהיו ב-1948.
18.12 היום הבינלאומי לשפה הערבית
ב-18 בדצמבר 1973 אימצה האסיפה הכללית של האו"ם את הערבית כשפה הרשמית השישית של הארגון, ומאז שנת 2012 מצוין בתאריך זה יום השפה הערבית הבינלאומי. מטרת היום היא להעלות את המודעות להיסטוריה של השפה הערבית, לתרבותה ולהתפתחותה.
הערבית היא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם, ולמעלה מ-400 מיליון אנשים משתמשים בה על בסיס יומיומי. היא שלטה במשך מאות שנים בתולדותיה כשפת הפוליטיקה, המדע והספרות, והשפיעה במישרין או בעקיפין על שפות רבות אחרות בעולם האסלאמי. השפה הערבית הולידה אסתטיקה מרתקת בתחומים מגוונים כמו אדריכלות, שירה, פילוסופיה וזמר, והיא מציעה גישה למגוון זהויות. הערבית מילאה תפקיד בהפצת המדעים והפילוסופיות היווניות והרומיות לאירופה של הרנסנס, ואפשרה דיאלוג של תרבויות לאורך דרכי המשי, מחוף הודו ועד לקרן אפריקה.
18.12 יום המהגר הבינלאומי
בעקבות מספרם ההולך וגדל של מהגרים ברחבי העולם, הכריזה העצרת הכללית של האו"ם בשנת 2000 על ה-18 בדצמבר כיום המהגר הבינלאומי. באותו יום, בשנת 1990, אימצה העצרת את האמנה הבינלאומית להגנה על זכויותיהם של מהגרי עבודה ובני משפחותיהם. יום המהגר נחגג ברחבי העולם כדי לציין את תרומתם של מהגרות ומהגרי העבודה למדינות בהן הם שוהים, לפתח קשרי תרבות הדדיים, ולהעלות את המודעות לזכויות אדם וחירויות פוליטיות בסיסיות של מהגרים כדי להבטיח את ההגנה המגיעה להם.
כ-3 אחוז מאוכלוסיית העולם חיים ועובדים מחוץ לארץ המוצא שלהם. מהגרי העבודה הם בני אדם שווי זכויות גם אם אינם אזרחים, והמדינה המארחת אותם מחויבת להגן על זכותם לביטחון, לכבוד ולתנאי חיים והעסקה הוגנים. הגירה יכולה לתרום תרומה חיובית לפיתוח הן במדינות המוצא והן במדינות היעד, בתנאי שתיתמך במדיניות הכוללת את כיבוד הזכויות והחירויות הבסיסיות של המהגרים. לעיתים קרובות מדי, מהגרים נאלצים לחפש עבודה במדינה אחרת בגלל עוני, סכסוכים או הפרות של זכויות אדם. שלום וביטחון, שלטון תקין, שלטון החוק והזדמנויות לעבודה הוגנת במדינות המוצא, יבטיחו שאנשים יהגרו מתוך בחירה במקום כורח.
רוב המידע בלוח לקוח מאתר האו"ם, בו ניתן למצוא מידע נוסף ועוד ימים בינלאומיים בנושאים מגוונים הקשורים ביעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא (SDGs).